א . הקבר היהודי כזיקה גלותית לארץ ישראל אמנות ארץ ישראל צמחה מתוך הקבר . העניין בדימויי הקבר משותף לאמנים היהודים בצפת ובירושלים במאה התשע עשרה ולאמני "בצלאל . " הקבר כ"מקום קדוש" וכפריזמה מכרעת לתפיסה המקומית את הנוף : מערת המכפלה ( קברי האבות , ( קבר רחל , קבר אבשלום וכיוצא באלה . אפילו האיקון הקבוע של הכותל המערבי " ) מקום המקדש ( " לא היה אלא מקום קדוש נוסף שמוטמעת בו תודעת חורבן ומוות " ) כותל הדמעות . ( " בעבור האמנים המוקדמים , מסוף המאה הקודמת וראשית המאה הזו , ולמעשה - עד ימי העלייה השלישית , ( 1924-1919 ) הקבר היהודי בעל הצביון המוסלמי מייצג את הגישה היהת ית גלותית , הקשורה לארץ בקשרי אבות . תחריט קבר מאיר בעל הנס שיצר הרמן שטרוק ( לצד תחריטי קברים נוספים ) בשנת , 1905 הוא דוגמא נוספת . ארץ אבותינו היא ארץ המתים . זו הארץ שעפרה נמכר בגלויות ישראל ככר למשכב ראשו של הנפטר . לארץ ישראל באו ישישים למות ולהיקבר ( בין השאר , כקובלנתו של בוריס ש"ץ , מקים " בצלאל . ( " האדמה מאוכלסת ברוחות האבות . ציור או תבליט ( עץ , נחושת וכר ) של הקבר היהודי הנם בבחינת ציור איקונין ברכה . לכן גם ע...
To the book