עלייתו ונפילתו של החלוץ באמנות הישראלית

בשנת 1921 כתב א . ד . גורדון במאמרו "הסופרים והעובדים : " " בעיניי אני לפחות ברור , כי התחדשות יסודית בחיים , כמו ברוח האדם , אם היא בכלל אינה חלום שווא , תבוא רק מהתמזגות תנועת העבודה ותנועת הרוח לתנועה אחת של התחדשות יסודות ... התחדשות כזאת לא תבוא בלי מהפכה יסודית גם בתנועת העבודה וגם בתנועת הרוח " . חמש שנים מאוחר יותר , יישם אביגדור המאירי דברים אלה על היצירה האמנותית הנוצרת בארץ ואשר התלכדה ב 1926 בתערוכת "אמנים מודרניים" בצריף תיאטרון " אהל" אשר בתל אביב . בדבריו בפתיחת התערוכה , אמר המאירי : " הפסיכולוגיה שהולכת ונוצרת פה , הטיפוס הקולקטיבי שהולך ונוצר פה , זהו דבר חדש לגמרי . אם נוכל לבטא זאת באמנות , להביא את העבודה והעובדים , עם כל תנאיהם המסובבים אותם , מדבר אבסטרקטי לידי האידיאל של הטיפוס הקולקטיבי - אז רכשנו לנו דבר יותר גבוה מהסוציאליזם , באנו לדרגת הנביאים " ... שנים קודם לכן , ב , 1910 בלב לבה של העלייה השניה , שרטט פרנץ אופנהיימר דמות חלוצים , אשר תכונותיה האסתטיות פיסוליות יאות לאמנות יותר מאשר לחיים . מעין יישות מיכלאנג'לית קרמה עור מתוך תיאורו כדלקמן : " על גבעו...  To the book