עקידת יצחק באמנות הישראלית

ספק אם קיים מיתוס עברי אשר העסיק יוצרים וחוקרים בתחומי האמנות היהודית לדורותיה , כמו מיתוס העקידה . כמות החומר בנושא זה היא כה רבה וסבוכה , עד כי שומר נפשו ירחק . ולא רק בתחומי היודאיקה : לאחר מיתוס הצלוב , עולה מיתוס העקידה כמעיין שופע בתחומי הציור הנוצרי . עקידות יצחק בציורי רמברנדט , קאראווג'יו , מאנטנייה , ואן דאייק , גוארדי , לסטמן ועוד , אינן אלא אפס קצה של קרן שפע . סיפור העקידה באמנות ישראל הוא סיפור כשלעצמו . אצלנו הפכה העקידה לסמל לאומי , המייצג את הטרגדיה של גורל עם ישראל בכלל ושל גורל הבנים בפרט . לא אחת , האברהמים שלנו הם ההורים השכולים , בעוד היצחקים הם הנופלים . מעטים הם הסופרים הישראליים שלא נדרשו למיתוס העקידה . וכמאמר א . ב . יהושע : "העקידה חוזרת כמוטיב יסוד בחברתנו שלנו . יש כנראה כמה סמלי יסוד בתרבותנו , אשר ילוו אותנו עוד אלפי שנים . זה הנפלא והמפחיד במה שקרוי סמלים תרבותיים " ) . " הארץ . ( 23 . 4 . 71 , " והוסיף המשורר א . עלי בנושא זה : "סמל העקידה איננו סיפור שולי ומקרי ביהדות . זהו סמל שלאורו מתחנך היהודי זה אלפי שנים . סמל העקידה והמשתמע ממנו הוא ביטוי למשמע...  To the book