מהאנשת הטבע להענשת הטבע

מעט מאוד "ירוקים" היו באמנות הישראלית . נדמה לי שליטבינובסקי ומאירוביץ היו היחידים שהתמחו אצלנו בירוק מבלי שהנגידו אותו לאדום ( ואין הכוונה לירוק זית , שהוא ירוק חאקי , נושא מטופל באמנות הישראלית העכשווית . ( אבל מה בדבר "ירוקים" אקולוגיסטיים ? למעשה , האמנות הפלסטית ככלל היא אויב מושבע של מגיני הטבע : להשמיד חלזונות בשביל צבע , לכרות יערות בשביל נייר , לחצוב סלעים למען פיסול ... האמנות שיבשה איזונים עדינים רבים בטבע . אפילו קלוד מונה , מהגדולים באוהבי הטבע של הציור האימפרסיוניסטי , היטה נחל לצורכי גינתו הפרטית בז'יוורני . והאמנות הישראלית ? מה לציור הישראלי ולרגישות אקולוגית ? אהרון הלוי ( צייר וחלוץ , אגרונום מדופלם שפיתח זן מקורי של תות שדה בשם "החלוץ ( " צייר עצים עבור בוטניקאים , וכמוהו גם שמואל חרובי שהתמחה בציורים בוטניים של פרחים וירקות . אוטו ורבורג היה אגרונום נודע , ששימש כיו"ר הועד המנהל של "בצלאל" עם הקמתו ב . 1906 אבל מפגעי טבע כנושא לציור ? באחד מציוריו המרשימים ביותר מ , 1979 "ירח , " הפך פיליפ גסטון האמריקאי את המזבלה העירונית למטפורה קיומית , שבה קבר את אמנותו ואת ח...  To the book