מרעה

השרון היה ידוע עוד מתקופת המקרא כאזור מרעה משובח , עד כי דוד מינה . Ayalon 1979 , pp . 175-181 . 29 בריכת דגים דומה נמצאה בקיסריה . ראה : חדשות ארכיאולוגיות -ט"נס' ( תשל , ( ז" עמי . 23 וראה : רבן תשמ"ו , עמי . 215-213 נציב מיוחד "על הבקר הרעים בשרון / ' וגם חז"ל שיבחו את העגלים שגודלו באזור זה . נראה , שבתקופות שבהן האזור הגבעי המיוער לא היה מיושב , הוא שימש למרעה , ובארעיות שבחיי הרועה ניתן להסביר את העדרם המוחלט של ממצאים מתקופות אלה בשטח . ממצא העצמות , שתואר לעיל , מעיד על גידול צאן ובקר באזור זה . היער משוחזר על ידי הגיאובוטנאים כיער אלונים פתוח , דמוי פארק , ללא צמחיית חורש סבוכה . מתחת לעצי האלון וביניהם גדלה צמחיה נמוכה , ועל כן היה האזור נוח למרעה צאן ובקר . גם בתקופה העות'מאנית נדדו בדרום השרון בדווים , שחיו על מרעה וחקלאות מזדמנת . ראשוני פתח תקוה נהגו לרעות את עדריהם בגבעות החול האדום . נראה עם זאת , שההתיישבות הצפופה יחסית באזור במאות - 'ד ח' לסה"נ , פיתוח החקלאות , המלאכה ומערכת הדרכים , הצריכו בירוא חלקים ניכרים מהיער , ובכך גרמו לצמצום השטח הראוי למרעה . יתכן , שבשטחים...  To the book