|
|
התבוסות הרבות במלחמות ביזאנטיון במאות השישית , השביעית והשמינית הצריכו , לשם השלמה בלתי פוסקת של מצבת הצבא , שיתוף פעולה מצד בעלי הקרקעות : דבר זה הגביר את כוחו של אותו מעמד וכונן גם במזרח סוג מסוים של פיאודאליזם . אמנם תלות הגומלין בין האדון הפיאודאלי ובין הוואסאל , שאיפיינה את השיטה הפיאודאלית המערבית , לא היתה כאן , אך תלותו של הקיסר בבעלי הקרקעות גברה והלכה , ככל שחסר היה את האמצעים הנחוצים לשם גיוס צבא שכירים . בכל זאת , השיטה של הענקת נחלאות תמורת שירות צבאי לא התפתחה בקיסרות המזרחית אלא בהיקף מועט . בניגוד למערב , הוענקו כאן קרקעות לא למאגנאטים ולאבירים , אלא לאיכרים ולחיילים הפשוטים . מובן מאליו שבעלי הלאטיפונדיות שאפו לבלוע נחלאות אלה של איכרים וחיילים , כדרך שעשו זאת עמיתיהם במערב לגבי נכסי המקרקעין שהיו בבעלותם הגמורה של האיכרים ; ואכן , מחמת עול המסים הבלתי נסבל אנוסים היו איכרי ביזאנטיון לבקש את חסיתם של האדונים הגדולים , ממש כעמיתיהם במערב , שעשו זאת מחמת חוסר הבטחון של תנאי ההחזקה . הקיסרים עשו כמיטב יכולתם , לפחות בתהילתו של תהליך זה , כדי למנוע הצבר של נכסי מקרקעין , ...
To the book |
|
|