|
|
העובדה שבתקופות הקדומות בדברי ימי מצרים היתה האמנות "ארכאית" ומסוגננת פחות מאשר בתקופות המאוחרות יותר — מעידה עדות חותכת כי השמרנות והמסורתנות אינן טיפוסיות כלל לתכונותיה הגזעיות של האומה המצרית , וכי תכונות אלה הן בבחינת תופעה היסטורית מותנית , המשתנה עם השתנות הנסיבות הכלליות . בתבליטים מן התקופה הקדם שושלתית המאוחרת ומן התקופה השושלתית הראשונה שורר חופש של צורה וקומפוזיציה , הנעלם לאחר מכן ואינו שב אל האמנות המצרית אלא בעקבותיה של מהפכת תרבות כללית . אפילו יצירות המופת מן התקופה המאוחרת של הממלכה העתיקה , כגון "הסופר , " המצוי כיום במוזיאון הלובר , או הפסל המכונה "ראש הכפר , " השמור במוזיאון בקאהיר , מותירות בלב הצופה רושם כה חי ורענן , שכמותו נוכל למצוא שוב רק בימי אמנח'ותפ הרביעי . אפשר שמעולם לא ידעה האמנות המצרית מידה כה רבה של חופש וספונטאניות כבשלבי התפתחותה הראשונים . תנאי החיים המיוחדים ששררו בתרבות העירונית החדשה , היחסים החברתיים המורכבים , ההתמחות באומנויות הכרוכות בעבודת כפיים והאמאנציפאציה של המסחר ~ כל אלה הגבירו עתה את התפשטות האינדיבידואליזם יותר מאשר בתקופה מאוחרת ...
To the book |
|
|