צעירי העלייה השנייה , שהשתייכו למחנה הפועלי חלוצי , הגיעו לארץ רווקים ורווקות , בגילאי העשרים המוקדמות לחייהם , ללא הורים ומשפחה . כשהקימו משפחות הם היו משוחררים מלחצי משפחותיהם וממוסכמות החברה המסורתית שעזבו . הם דחו את האופי הפטריארכאלי ממסדי של המשפחה היהודית המסורתית והמירו אותו במשפחה המושתתת על רומנטיקה וספונטניות . לכן גם דרכי ההתקשרות בין בני הזוג היו שונות מאלו המקובלות בעיירות מוצאם מוסד השידוכים הוחלף בבחירה מרצון ומתוך אהבה . 303 לדברי מוקי צור , הבוחן את התרבות הקיבוצית , מושג האהבה היה אחד המוקדים המרכזיים של המהפכה הציונית בסיפור ההתיישבות בכלל והקיבוץ בפרט . ביטול השידוך ממחיש בעיניו את אחד מסמני הקרע המשמעותיים ביותר מהעולם הקודם . המעבר משם , ויצירת החיים החדשים כאן בארץ כללו גם את הצורך לגבש נהלים חדשים ביחסים שבינו לבינה . החברה החדשה , שדגלה בדחיית מוסד השידוכים ובהעדפת הבחירה החופשית של בני הזוג , התמודדה עם שאלות מגוונות , החל מאופני החיזור וחיפוש ביטויי אהבה ועד למהותה של האהבה ולמקומה של המשפחה . ראוי לזכור כי החיפושים אחר דרכים חדשות גרמו לא אחת לאי בהירות , מ...
To the book