כפי שכבר הוכח במחקר , הקמת "השומר" כארגון שמירה כלל ארצי הפרוס בכל מושבות הגליל התחתון ומושבות יהודה , לא אפשרה למעשה את שיתופן של הנשים בשמירה , שכן כמה דגלים ניתן היה להניף בעת ובעונה אחת ? האיכרים , כידוע , לא הסכימו לקבל נשים שומרות . המאבק מול המושבות התנהל על הכנסת שמירה עברית מול סילוק השמירה הערבית , ולא היה מקום ואפשרות לנהל גם מאבק לצירוף נשים , מיומנות ומאומנות ככל שתהיינה . 190 אמנם נשים לא שמרו במושבות והודרו מהשמירה באופן מוחלט , אך לא פעם אחת נשארו האישה והילדים בגפם במשך שעות ארוכות וללא הגנה מפני פורעים . הידע בשימוש בנשק להגנה על החיים היה חיוני עבור הנשים הצעירות הללו שנשארו לבדן בבית עם ילדיהן בעוד בן זוגן השומר הוזעק למושבה . הערך של שימוש בנשק להגנה עצמית הוטבע בחייהן של החברות כמו בחיי החברים בעצם אותם ימים וגם בעתיד , כאשר הועבר לדורות הבאים בטקסי בר המצווה לבנים ולבנות , כפי שיתואר בהמשך . אך מלבד הדאגה להתגוננות אישית היה ברור שבסדרי העדיפות של "השומר" על כיבוש השמירה העברית , שיתוף הנשים בשמירה היה בעדיפות אחרונה . אף על פי כן , בסגירה ובמסחה שותפו החברות בשמ...
To the book