ג. אל, נביא ומלך

אלימות אלוהית בלי משפט ומשפט אלוהי בלי אלימות ( של אלוהים או מטעמו ) - אלה שתי אפשרויות הקצה הלוגיות של השלטון התיאוקרטי . בלי משפט המנחה את הכוח האלים ייאלץ כוח זה לשוב ולהתפרץ שוב ושוב , עד אין קץ , שאם לא כן לא יוכל לקבוע את עצמו בתור סדר כללי שהכול כפופים לו ; בלי התערבות אלוהית אלימה שנועדה לאכוף את החוק , סופו של החוק שיתאזרח כמפעל של השלטון הארצי , יתנתק ממקור הסמכות האלוהי או יתיימר לתפוס את מקומו . כבר ראינו כי לשתי אפשרויות הקצה האלה יש ייצוג ברור בטקסט המקראי - בסיפורי ההשמדה של ספר בראשית מכאן ובפרשת יתרו בספר שמות מכאן - אך מעמדן שונה מאוד . יתרו מציע משפט המבוסס על התגלות האל או דברו לפי המקרים הפרטיים ; הוא מנתק למעשה את המשפט מן החוק הכללי ומתעלם מן האלימות או מפקיד אותה במובלע בידי האדם . אבל לחזון הזה אין שום הד אחר במקרא , ואילו לחזיון האלימות המתפרצת ללא קשר ברור לחוק ולמשפט יש עקבות במקומות רבים . האופן שבו האלימות נקשרת בחוק או נפרדת ממנו , מייסדת אותו או מחריבה אותו , משתנה מסיפור לסיפור . אבל כמעט בכל מקום שבו האל נתפס כשלטון , ושבו לשלטון הזה יש נוכחות מוחשית כ...  To the book