בעולם אוטופי , בהנחה שמודל CAPM-ה מהווה את אמצעי החיזוי הטוב ביותר לתוחלת התשואה שתידרש על-ידי משקיע מבוזר בבואו לקנות נכס מסוים ( כל נכס , גם חוב , ( היינו משתמשים בביטא חוב החברה לשם חישוב תוחלתו של מחיר החוב שלה : ( Er ) = r f › D + ×(( Er )› r ) לצערנו , חישוב ביטת החוב של החברה טומנת בחובה קשיים רבים , חלקם טכניים וחלקם מתודולוגיים , ומטעמים פרקטיים ניאלץ לזנוח אותה כבר בשלב מוקדם זה . לכן , ברוב המקרים , בבואנו לקבוע את מחיר החוב עבור חברות להן אגרות חוב הנסחרות בבורסה נניח ששיעור התשואה לפדיון של אותן אגרות חוב אכן מהווה את תוחלת מחיר החוב של איגרת זו , כלומר הקופונים והקרן שמבטיחה האיגרת אכן ישולמו במלואם . בתנאים רגילים , עבור חברות בעלות דירוג אשראי גבוה ( נאמר A ומעלה , ( זוהי הנחה סבירה שכן גם אם תוחלתו של מחיר החוב 27 הרווח התפעולי של די . בי . אס בשנת 2008 עמד על 177 מיליוני ש"ח , ולבזק אחזקה של 50 % בחברת די . בי . אס . 28 זכרו את השאלות אותן שאלנו בפרק הראשון : מה יהיה משך ההפוגות ? מה יהיה אורך תקופת המדידה ? האם בכלל ניתן לנקוב בביטת חוב המתאימה להסתכלות קדימה ? שונה ...
To the book