במסגרת התיאוריה החשבונאית נבחנו שתי אפשרויות למדידת הרווח החשבונאי התקופתי – בסיס צבירה ובסיס מזומנים . בסיס מזומן שיטת בסיס מזומן , היא שיטה רישום חשבונאית שבה עיתוי ההכרה בהכנסות ובהוצאות נקבע לפי תשלומים ותקבולים בפועל , כלומר : מועד הרישום של הפעולות הוא מועד התשלום או התקבול במזומן שנעשו בפועל בתקופה כלשהי , וזאת ללא קשר לתאריך ביצוע העסקאות בפועל . היתרון של דיווח על בסיס מזומן הוא בכך שלא צריך לשלם מס על הכנסות שטרם התקבלה התמורה עבורן , עניין היכול להוות הקלה תזרימית לעסק . שיטה זו פחות מקובלת ומשמשת בעיקר נותני שירות בהיקפים קטנים . שימוש בשיטה זו מעוות את תמונת המצב האמיתי של העסק , הכולל גם מכירות ורכישות באשראי . לכן , לפי כללי חשבונאות מקובלים , עסק המנהל מלאי אינו רשאי לנהל את ספריו בשיטת בסיס מזומן , אלא רק בשיטת בסיס מצטבר . אנו נניח לאורך כל הספר , שהעסקים הנדונים אינם מתנהלים לפי בסיס המזומן אלא לפי בסיס צבירה . בסיס צבירה לפי שיטה זו , הרישום והדיווח על עסקאות ואירועים כלכליים יהא בתקופה בה מאורעות אלה קורים , ולא רק בתקופה שבה מבוצע תזרים מזומנים בגינם . חשבונאות על...
To the book