ייצוגו של "האחר" בעיתונות העברית

כפי שכבר הוזכר , המחאה האזרחית של האוכלוסייה הערבית סוקרה בעיקר בכפוף להקשר ביטחוני . הישענות העיתונות על נקודת המבט המשטרתית מיסדה דה-לגיטימציה של המחאה הערבית והובילה להאשמת מחולליה בפגיעה בביטחון המדינה . האמון שניתן בכוחות הביטחון תרם לעמדה תקשורתית המאמצת בדרך כלל מדיניות שמצדדת בכוח כפתרון לבעיות פוליטיות . ואולם יותר מאשר לקעקע את המחאה , עסקה העיתונות בקעקוע דמותו של האזרח הערבי כגורם " זר" ו"אחר" בציבוריות הישראלית . אופן סיקור המיעוט הערבי במחאה , כך נדמה , משקף עוינות ממסדית מתמשכת כלפי ה"אחר , " החודרת לתוך מערכות העיתונים . מעמדו של המיעוט הערבי כ"אחר" יצר המשגה ֹ תקשורתית של " אנחנו . " את האבחנה הזו מיטיב לבטא אדוארד סעיד , באמצעות המושג תרבות : " בכל חברה שאינה טוטליטרית , צורות תרבותיות מסוימות עדיפות על פני אחרות , כשם שרעיונות מסוימים משפיעים יותר מאחרים" ( סעיד , . ( 15 : 2002 בהקשר זה , חשוב להזכיר את עבודותיהם של ואן דייק וגרוס , שהצביעו על קשר מובהק בין היקף ואיכות הסיקור התקשורתי של קבוצות חברתיות מסוימות לבין כוחן הפוליטי והחברתי-כלכלי . ( Van Dijk , 1988 ; Gro...  To the book