הסיקור התקשורתי של מיעוטים לאומיים , אתניים , דתיים ותרבותיים העסיק חוקרים רבים בארץ ובעולם . מרביתם הגיעו לשתי מסקנות : ראשית , שקיימת נטייה תקשורתית להתעלם מנושאים העוסקים בקבוצות מיעוט . ( Tuchman , 1978 ; Van Zoonen , 1994 ; First , 1998 ) שנית , במקרים בהם התקשורת כן בוחרת לסקר את אותן קבוצות , הדבר נעשה בהקשרים שליליים תוך שימוש בסטריאוטיפים Hall , 1977 ; Van Dijk , 1988 , 1993 ; Campbell , ) . ( 1995 ; Gross , 1998 גרינברג וברנד , למשל , בחנו את הדימוי של קבוצות מיעוט ( בעיקר שחורים והיספנים , אך גם נכים ) במדיה משנות השבעים עד שנות התשעים , וגילו כי לאורך זמן עלה שיעור הנראות ( visibility ) התקשורתי של השחורים . ( Greenberg and Brand , 1994 ) עם זאת , ההקשר בו הופיעו נותר בעייתי : במקרים מסוימים נעשה שימוש בסטריאוטיפ " חיובי" - האפרו-אמריקאים נראו בעיקר בתוכניות בידור או הוצגו כאייקונים ספורטיביים , ובמקרים רבים , אחרים , הסטריאוטיפ היה " שלילי , " עת הוקעו כקרימינלים או נתפסו כנטל ואיום חברתי . ( Hartmann and Husband , 1973 ; Campbell , 1995 ) בשפתו המיוחדת מיטיב התיאורטיקן הו...
To the book