|
|
התקשורת , על כל מרכיביה , משמשת כמנגנון חברתי מרכזי בהבניית המציאות . מכאן ראוי להעלות את השאלה האם אמצעי התקשורת מתווכים בין הקבוצות השונות בחברה , או שמא הם מנציחים פערים חברתיים ואף מעמיקים אותם . המחקר הסוציולוגי בסוגיית התפקיד החברתי של אמצעי התקשורת מבוסס , במידה רבה , על ספרו של וולטר ליפמן " דעת הקהל , " שפורסם לראשונה בשנת . 1922 בספר זה נעשה ניסיון ראשון לבחון באופן שיטתי את תפקידה של העיתונות בחברה דמוקרטית ליברלית . שתי גישות דומיננטיות במדעי החברה - הגישה המבנית-תפקודית ( פונקציונלית ) והגישה הניאו-מרקסיסטית , שרעיונותיה האינטלקטואליים ניזונים בין השאר מתורת הקונפליקט - עוסקות בוויכוח סביב תפקידם החברתי של אמצעי התקשורת . עקרונות התיאוריה המבנית-תפקודית נוסחו בשנות השלושים של המאה העשרים על ידי הסוציולוג האמריקני טלקוט פרסונס , אך שורשיה הרעיוניים נעוצים עוד במאה , 19-ה בעבודות המחקר של אוגוסט קונט ואמיל דורקהיים . גישה זו רואה את החברה כמבנה המורכב ממערכות ותתי מערכות . כדי שהמערכת , קרי החברה , תוכל למלא את תפקידיה , חייבים המבנים שבה לפעול יחדיו בתיאום מרבי . הסוציולוגי...
To the book |
|
|