לאחר המהפכה הקומוניסטית של מאו דזה דונג ב 1949 הפכה סין לארץ החד גונית ביותר בעולם . אחרוני השרידים למשי משושלת צשינג היו כלא היו . התלבושות המערביות שהיו חביבות על הלאומנים בין מלחמות העולם היו כלא היו . ברדיפה אחר שוויון מוחלט , קיבלו כל האזרחים משהו שדמה מאוד לפיגשמה . אפורה . אבל מי שפוסע היום במורד רחוב סיני טיפוסי יראה קלדסקופ של בגדים בסגנונות מערביים . לוחות מודעות בכל הערים העיקריות מהללים מותגים מערביים , מארמני ועד שאנל . כמו כל מהפכה תעשייתית , גם זו הסינית התחילה בייצור הטקסטיל . עד לאחרונה , רוב הבגדים המיוצרים ב"אזורים הכלכליים המיוחדים" שלאורך החוף נועדו ליצוא למערב . עכשיו , עם ירידת הביקוש בכלכלות המערביות החבוטות , האתגר העיקרי העומד לפני קובעי המדיניות בבייגשין הוא איך להביא את הפועל הסיני לחסוך פחות ולצרוך יותר ; במילים אחרות , לקנות יותר בגדים . נראה שניצחונה של חברת הצריכה המערבית עומד להיות מושלם . האומנם ? איסטנבול היא עיר קוסמופוליטית , וסממניה החיצוניים של הציביליזציה המערבית הם חיזיון נפרץ ברחובותיה מזה זמן רב . צא לטיול בשדרות איסטיקלל , אזור הקניות הראשי ...
To the book