מירוץ התבלינים

גבוה בגבעות המשקיפות על נמל ליסבון סחוף הרוחות , בקסטלו דה סאו זשורזשה , הפקיד מלך פורטוגל הטרי מנואל בידיו של וסקו דה גמה ארבע ספינות קטנות ומשימה אחת גדולה . ארבע הספינות גם יחד היו יכולות להיכנס בקלות לתוך ספינת האוצר של זשנג הה . 170 אנשי צוות בלבד איישו את כולן . אך המשימה שהוטלה עליהם — " לגלות תגליות ולצאת בחיפוש אחר תבלינים" — טמנה בחובה את הכוח להטות את העולם כולו מערבה . התבלינים האמורים היו הקינמון , הציפורן ואגוז המוסקט — תבלינים שהאירופים לא יכלו לגדל בעצמם , אך חשקו לתבל בהם את מזונם . זה מאות שנים שדרך התבלינים עברה בים , מהאוקיינוס ההודי ובמעלה הים האדום , או ביבשה דרך חצי האי ערב ואנטוליה . באמצע המאה החמש העשרה כבר היה חלקו האחרון והמכניס של המסלול בשליטתם ההדוקה של הטורקים והוונציאנים . הפורטוגלים הבינו שאם יצליחו למצוא מסלול חלופי לאורך חופה המערבי של אפריקה ומעבר לכף התקווה הטובה אל האוקיינוס ההודי , יוכל כל הסחר הזה להיות שלהם . ברתולומיאו דיאש , מלח פורטוגלי נוסף , כבר שט מעבר לכף ב , 1488 אך צוותו אילץ אותו לפנות חזרה . תשע שנים לאחר מכן הגיע תורו של דה גמה ללכ...  To the book