אחרית דבר

בני הדור השני לשואה מגלמים בהווייתם את בני דור המדבר . וכפי שבני ישראל הלכו במדבר עד שבאו הדורות הבאים והפיגו אט-אט את זכר העבדות , כך צועדים בני הדור השני במדבר מטאפורי . זה הדור הנושא את זיכרונות המוות , ובעוד זיכרונות אלה מהווים , לפחות במקצת המקרים , עילה לקיומו , הם מנגעים אותו במורשת העבר הקשה מנשוא . דור זה ינק עם חלב אמו את החשדנות , החרדה וחוסר האמון הבסיסי בקיום , וחוויות אלו משפיעות על כל קיומו . הזיכרונות הקשים אינם נעלמים לעולם ; הם רדומים אי-שם , אך מתפרצים במצבים שונים , בדרך כלל במצבי דחק . וכך , החשדנות והחרדה , כצל מאיים , מלווית את כל חוויות החיים , החל במעבר משלב התפתחות אחד למשנהו וכלה בהבאת ילד לעולם . הן צובעות את העולם בצבעים מאיימים ואינן מרפות לעולם . ניתן להמשיל את הזיכרונות ואת האפקטים המלווים אותם לרוחות רפאים – לא של המתים , אלא רוחות הרפאים של החיים , ששרדו את השואה במחיר של הרס חלקים חיוניים מישותם . חלקים אלה שבים ועולים כרוחות ומטרידים את מנוחתם של מי שהופקדו כאוצרים למשמרת . היוםכברברור , כיגםבניהדורהשלישינושאיםבדמםאתנגיףהשואה . האםהםיפתחואת החיסון הט...  To the book