תפקידו של עובד בריאות הנפש של הילד והמתבגר

. 1 הימנעות – אל לו לכפות את עצמו בכל מקרה של מוות במשפחה . . 2 האזנה – עליו להיות “ בהאזנה” ליד הגננת או המורה , בייחוד במקרה של מוות טראומטי . יש לאפשר למשפחות הבריאות , שהן הרוב , להתאבל בדרכן ובקצב שלהן . . 3 ייעוץ – להורה הנותר , למשפחה המורחבת , לגורמי החינוך והקהילה , אם יתבקש לכך . יש למנוע “ ניצול” הילד כהורה מחליף : “ עכשיו שאבא נפטר , אתה תצטרך לדאוג לאמא , תהיה ילד טוב , נכון !? אל תבכה , תהיה חזק . ” דברים אלה נאמרים לעתים לילדים שטרם מלאו להם עשר , בלי להתחשב בצורכי ההתפתחות שלהם , ובכך עלולה להיגרם האצת בשלותם על חשבון ילדות בריאה . לעתים יש להדריך את הילד ולסייע לו להתאבל , לבכות ולכעוס , להתיר לו לבטא את עצמו . שאלת השתתפותם של ילדים בלוויה ובביקור בבית הקברות מעסיקה את המשפחות . אם מסורות תרבותיות או ציוויים דתיים מנחים לפתרון הסוגיה , אין צורך להתערב . ככלל , ילדים משלימים את חוסר הידע שלהם בעניין חשוב באמצעות הדמיון . לרוב , כשהאווירה תורמת לכך , הדמיון קשה מהמציאות . הילד , בכל גיל כמעט , שומע חלקי מידע על המוות , על הלוויה , על הקבורה . סקרנותו מגורה , אבל מנגד או...  To the book