ההנדסה הגנטית מקרבת אותנו למימוש פנטזיית הזהות בין הילד הפנטזמטי לילד המציאותי – גם אם זו תישאר לעולם פנטזיה . תמיד ייוותר פער גדול בין הילד שבפנטזיות הוריו לילד שנולד מהם , וטוב שכך . הורים מאמצים גם הם עסוקים בדרכם בפנטזיה הזו . אמנם לכאורה הם יכולים לבחור את מין הילד , גילו ומראהו , בלא מום או מחלה ידועים . יש הורים מועמדים לאימוץ השואלים על עדתם של ההורים המולידים , על מעמדם ועל מקצועם . הנעלמים לגבי המועמד לאימוץ פוחתים כמובן ככל שגילו עולה , אך לעומת זאת הסיכונים ההתפתחותיים וההתנהגותיים גדלים . ועם זאת , דווקא משום הבחירה הקפדנית של ההורים המועמדים לאימוץ , הילדים המאומצים זוכים להורות באיכות טובה יותר מהממוצע באוכלוסייה , וכמעט תמיד בתנאים חברתיים-כלכליים טובים עד טובים מאוד . באופן פרדוקסלי , הדרישות באימוץ ילד גדול או ילד “ בעל צרכים מיוחדים , ” קרי בעל מום או מחלה כלשהי , נמוכות מהדרישות לאימוץ תינוק בריא , אף שהמסוגלות ההורית הנדרשת לגידול ילד בעייתי גבוהה יותר וייחודית . נראה שכאן “ כוחות השוק” קובעים – עד גבול מסוים כמובן . הורים רבים וטובים מאוד מצפים לתינוקות , ואלה מוע...
To the book