הקדמה

תחום ליקויי הלמידה זכה בהגדרות רבות , וכיום אין למעשה הגדרה אחת המקובלת על כל אנשי המקצוע בתחום זה . ההבדלים בין ההגדרות משקפים הבדלים בין המודלים התאורטיים והתייחסויות שונות לשאלה מהי הדרך הטובה ביותר לזהות ולאבחן ליקויי למידה . ההגדרות השכיחות במחקר ובשדה בעשור האחרון מבוססות על חמישה מודלים תאורטיים מרכזיים : מודל הפערים , מודל תת-הישגיות , מודל הבדלים תוך-אישיים , מודל תגובה להתערבות ( Response to Intervention – RTI ) וגישות משלבות . ההגדרה המקובלת בארץ מבוססת על מודל הפערים , ועל פיה המונח ליקויי למידה הוא מונח כללי המתייחס לקבוצת הפרעות הטרוגניות המתבטאות בקשיים משמעותיים ברכישת יכולת הקשבה , דיבור , קריאה , כתיבה , המשגה ו / או יכולות מתמטיות ובשימוש ( תואם גיל ) בהם . הפרעות אלה הן פנימיות , ומניחים שהן נובעות מחוסר תפקוד כלשהו במערכת העצבים המרכזית . ליקויי למידה יכולים להתגלות לאורך מעגל החיים . אף שליקוי למידה יכול להופיע בצד תנאים מגבילים נוספים ( פגיעה חושית , הפרעות רגשיות או סביבתיות וכו , ( ’ הוא אינו תוצאה ישירה שלהם . כאשר הישגי התלמיד במבחנים סטנדרטיים בקריאה , במתמט...  To the book