סיווג גורמי החבלה

פיינוס ( Pynoos , 1990 ) מסווג את מצבי הדחק הגורמים לתסמונת דחק בתר-חבלתית אצל ילדים לקבוצות הבאות : . 1 חטיפות ובני ערובה . 2 חשיפה לאלימות , טרור ומלחמה . 3 עדות לאונס , רצח או התאבדות . 4 התעללות פיזית או מינית . 5 חבלה מתאונה , לרבות כוויות . 6 מחלה גופנית המאיימת קיומית . 7 תאונות ים , אוויר , יבשה . 8 אסונות טבע בין הכלים בהם אנו משתמשים לבדיקת מצבים חבלתיים אצל ילדים נמנים הציור והמשחק . אלה משמשים דרך לעקוף לפחות בשלב הראשון את הקושי לבטא מילולית את החוויה הרגשית . נאדר ופיינוס ( Nader et al ., 1993 ) יצרו עיבוד של תפיסתם של ויניקוט ושל פיאז’ה בנושא זה . הם הראו , שהציור והמשחק מבטאים למעשה שילוב של התהליך הפנימי אצל הילד עם הדרך שהוא מוצא להתמודד עם החרדה שהתעוררה עקב האירוע . יש להבדיל בין המצב הקליני המופיע באירוע החבלתי עצמו או מיד לאחריו , לבין התמונה הקלינית של תסמונת דחק בתר-חבלתית המופיעה כמה חודשים אחרי הטראומה . אמנם הסיווג הביןלאומי קובע שאם בתוך שישה חודשים לא נעלמו התסמינים אפשר להגדיר את המצב נירוטי , ואולם מניסיון של מטפלים עולה , כי כשהדבר נוגע לילדים יש להמתין ...  To the book