גורמי סיכון להתאבדות בקרב צעירים

אחד מגורמי הסיכון העיקריים הוא נוכחות הפרעה פסיכיאטרית הניתנת לאבחון . 90 % -ב מכלל מקרי ההתאבדות נמצאה הפרעה פסיכיאטרית כלשהי , בעיקר הפרעות במצב הרוח ( דיכאון ומחלה דו-קוטבית , ( סכיזופרניה , הפרעת אישיות , בייחוד הפרעת אישיות גבולית , שימוש באלכוהול ובסמים והפרעות אכילה . הקשר בין אנורקסיה נרבוזה ( ציימנות ) לדיכאון מתועד היטב . התאבדות אינה נדירה במקרים של אנורקסיה נרבוזה , והתנהגות אובדנית יכולה להיות סימן חשוב לפרוגנוזה גרועה . הפרעת האישיות הגבולית – מקושרת באופן מסורתי לניסיונות אובדניים לאחמורים , אך אובדנות קטלנית שכיחה גם בקרב חולות אלו . 9 % -כ מהחולים הלוקים בהפרעת אישיות גבולית מתאבדים לבסוף . מעקב שנערך בקרב חולים הלוקים בהפרעה גבולית 23-10 שנים אחרי שחרורם מאשפוז העלה , כי אצל חולים שהציגו את כל שמונת הקריטריונים על פי DSM - III להפרעת אישיות גבולית בקבלה לאשפוז נמצא שיעור התאבדות של 36 % לעומת 7 % אצל מי שהציגו 7-5 מהקריטריונים בלבד . 75 % -כ מהחולים הלוקים בהפרעת אישיות גבולית הם נשים . היום קיימות הוכחות לכך שהתאבדות וניסיונות אובדניים הם בעלי מרכיב גנטי ברור , אם כי...  To the book