ההתפתחות על הציר הפסיכולוגי

התת-ציר התוך-אישי התפיסה הפסיכואנליטית ההתפתחות הפסיכוסקסואלית על פי פרויד השנה הראשונה מרוכזת סביב ההנאות האוראליות . בשנה השנייה האזור האנאלי מספק מוקד ארוטוגני חדש , גם אם השלב האוראלי מתמיד למשך כל החיים ( כפי שקורה בפתולוגיות מסוימות . ( בתחילת השנה השנייה עדיין ניכרת התנהגות אוראלית גם בהתפתחות התקינה . הילדאמורלהיפרדמהבקבוקבגילשנה , ואחריגילזהיהיהלוקשהמאודלהיפרדממנו . שארית נוספת של ההתנהגות האוראלית היא זיהוי חפצים דרך הפה . גם האפקטים עדיין מובעים דרך המזון – שמירת האוכל בפה , למשל , או הקאות כביטוי להתנגדות או לכעס . כמו כן , הילד נהנה להאכיל בובות ומבוגרים . עם זאת , בשנת 1915 כתב פרויד לידידתו לו אנדריאה סלומה : ( Lou Andreas - Salome ( “ ההתנגדות הראשונה שהילד יפגוש להנאותיו האנאליות תכתיב את התפתחותו העתידית . הוא מבדיל בינו לבין האחרים ונאלץ להדחיק הנאות – האנאלי הופך לסמל לכל מה שאסור . ” עצם החזקתה של הצואה מעוררת הנאה . תכולת המעי שצריכה להתפנות ממלאת תפקיד בגירוי . הילד מרגיש שניתן למנוע את יציאתה או לפחות להחליט מתי להתפנות . כשתצא התכולה , תיווצר בילד הרגשה כי איבד...  To the book