תפיסת הביטחון הציונית

חקירת השתלשלותם של מונחים היא מן השיטות הבדוקות בחקר ההיסטוריה . כאשר מופיע מונח חדש הדוחק מפניו מונח ישן וממלא את מקומו הרי זה סימן מובהק לכך שחל שינוי מהותי , אם במשמעותו של המונח הישן , אם בנסיבות שהוחל עליהן עד כה ואם בהשקפת עולמם של המשתמשים בו . מכל מקום , הופעת מונח חדש יש בה כדי להעיד כי בתודעת האנשים הפציע שחרו של עידן חדש , והמונח הישן שהשתמשו בו עד כה שוב לא יסכון ; אין הוא מייצג נאמנה את המצב החדש , שנעשה מורכב יותר . השיב הראשאן : שמשרה יש אפוא טעם להתחקות על מקורות השימוש במונח " ביטחון" במשמעות המוכרת לנו , במילון הציוני והישראלי . אין זה מפתיע אולי להיווכח כי מונח זה לא היה בשימוש בשלבים הראשונים של המפעל הציוני . קדמו לו שני מונחים חלופיים — " שמירה" ו"הגנה" — שהקיפו את כל סוגיות הביטחון של היישוב בתקופה העות'מאנית ( ימי העלייה הראשונה והשנייה ) ובתקופת המנדט עד סמוך למלחמת העולם השנייה . בעיות הביטחון של המתיישבים היהודים בימי העלייה הראשונה והעלייה השנייה התרכזו במושבה או בנקודת ההתיישבות המבודדת , בשכנות לכפרים ערביים או לאוכלוסייה בדווית . האיום העיקרי שנשקף למושבה...  To the book