פרק ראשון לפקודה תמיד אנחנו

אולם " בית העם" בתל אביב היה מלא מפה לפה . ערב שבת , 23 בינואר . 1948 בחוץ המתה הרוח וירד גשם , ובאולם פנימה הסתופפו 500 צירים ואורחים רבים מאוד , שהתכנסו לוועידת האיחוד של המפלגה לאחדות העבודה פועלי ציון ומפלגת פועלים השומר הצעיר . את כותלי האולם עיטרו הססמאות " המעפילים יעפילו" ו"לאחוות עמים , " ואת שולחן הנשיאות חבקה כתובת באותיות ענק : " פועלי כל הארצות התאחדו . " גבוה מעל הבימה התנוססה כרזה : " תחזקנה ידי מגינינו . " אלה היו ימי מלחמה , ונפלו קורבנות . הכול נעשה במחשבה תחילה ובקפידה רבה . הבימה היתה עטורה דגלים אדומים ודגלי תכלת לבן . על דש הבגד ענדו המשתתפים את תו הוועידה , שבמרכזו התנופפו דגל תכלת לבן ( שני פסים מקבילים , ללא מגן דוד ) ודגל אדום , כך שזה התכלת לבן מתנוסס מעל האדום , אך מעט מאחוריו . לאולם נכנסו דגלנים מתנועות הנוער השומר הצעיר והמחנות העולים , נושאים את הדגל התכול לבן בראש ואחריו שדרת דגלים אדומים , והערב נפתח בשירה אדירה של " האינטרנציונל" ו"תחזקנה . " הנוכחים כיבדו בעמידת דום את זכר החללים , שנפלו זה מקרוב : מגני גוש עציון והגליל , הל"ה והנופלים בהבטחת הדרכים ...  To the book