סטיגמה ועמדה

א’ מנור הפרעת קשב היא עניין המעורר תגובות רגשיות חזקות ביותר בקרב כל הנוגעים בדבר : ההורים , הילדים עצמם , הצוות החינוכי והמטפלים . לא פעם , עוצמת התגובות אינה פרופורציונלית לחומרת הבעיה ולפשטות היחסית של הטיפול בה . ה”רחוב” רווי סיפורים על הפרעת הקשב ועל הטיפול בריטלין . אנו שומעים כי הפרעת קשב היא הפרעה התנהגותית וכי מדובר בילדים " מופרעים , ” קשים , שובבים , הרסנים , אלימים . אנו שומעים כי הפרעת קשב היא בעיה של חינוך גרוע , וכי ההורים אשמים , מכיוון שהם עסוקים בעצמם ואין להם פנאי לילדיהם . אנו שומעים כי ריטלין הוא תרופת הרגעה שנועדה לסמם ילדים ולהפוך אותם לשקטים וכנועים בתוך ה”מסגרת . ” אנו שומעים כי לריטלין תופעות לוואי קשות ומפחידות לטווח הארוך , שמעולם לא נבדקו ( למשל בגלל קונספירציה של חברות התרופות , ( שהוא גורם טיקים , עצירה בגדילה , פגיעה בהתפתחות המינית . ובכן , סיפורים אלו הם ברובם " אגדות אורבניות . ” חלקם מבוססים על קטעי ידע וחלקם מופרכים לגמרי , ובסופו של דבר גורמים לרתיעה מפני אבחון וטיפול ומביאים לכך שילדים " שקטים” אינם מאובחנים , ואילו ילדים אלימים מאובחנים לפעמים של...  To the book