|
|
ראשיתו של ספר זה בהרגשת תסכול : רבים מאתנו חשים , אחרי שהוריהם הלכו לעולמם , כי הם לא הכירו אותם ואינם יודעים את עברם : ההורים לא סיפרו , והבנים לא שאלו . כדי לשבור את הקו הזה החלטתי לספר את תולדותי , ולהניח לבנים לעשות בזה אחר כך מה שירצו . בני גלעד החליט לא לחכות עד שיעברו 120 שנה . בעוד האוטוביוגרפיה בכתיבה הוא פנה להוצאת עם עובד , גייס אמצעים והעמיד אותי בפני עובדה – הזיכרונות האלו או כמה מהם יצאו לאור בספר . במשפחה שלנו יש תודעה היסטורית , ולדעת בני החיים הארוכים שלי , העין הפקוחה והזיכרון המלווה אותם יכולים להיות חומר שיעניין רבים . אם הם צדקו – הזמן יוכיח . יש לי משפחה חמה ותומכת , וכל אחד בה התגייס בדרכו לעזור לספר . רעייתי רות , שהוציאה ספר על חיי אמה , עודדה ודחפה אותי לכל אורך הדרך ; בני גלעד , כאמור , היה היוזם והמפעיל ; בתי אביטל עזרה בתחומים שונים , בייחוד בצד הגרפי ; בני יאיר קרא ותרם הערות מאירות עיניים על כתב היד . הוצאת עם עובד גילתה עניין וזריזות בהוצאת הספר לאור . שחר אלתרמן , שהוטל עליו לעשות מן הרשימות ספר , עשה את מלאכתו באמונה , יישר וקיצץ . לכולם מגיעה תודה . ה...
To the book |
|
|