מודלים תיאוריים של תקצוב

במציאות הארגונית תקציבים נבנים לא בהכרח בצורה אופטימלית . להלן מודלים אחדים העשויים לתאר מצבים קונקרטיים של תהליך התקצוב בחברות . . 1 מודל "ניפוח–קיצוץ " ) " שמיפפ -ד u שמיההב (“ P על בסיס המגמות המתוארות בתרשים לעיל , ניתן לנסח מודל "ניפוח–קיצוץ . " מודל זה מניח כי בתוך הארגון נעדרת זרימת מידע מושלמת והמתקצבים נעזרים במתוקצבים בהכנת התקציבים . המתוקצבים מגישים הערכות תקציביות ביודעם שאלה משמשים / עשויים לשמש מסגרות התייחסות לביצוע בפועל , ובהתאם לכך ישפיעו על מערכת התגמולים שלהם . כתוצאה מכך , קיימת נטייה להטות s ) ביג ) את התקציבים ( לנפח הוצאות כלפי מעלה , והכנסות – כלפי מטה . ( המתקצבים אמנם יודעים על נטייה כזו של המתוקצבים , ומטבע הדברים נוטים " לקצץ" בהערכות התקציביות . המתוקצבים יודעים מראש שאמנם זו תהיה תגובת המתקצבים ועל כן הם נוטים מראש להטות בצורה קיצונית יותר את הערכותיהם התקציביות , וחוזר חלילה . התוצאה הסופית : בגלל העדר זרימה מושלמת של מידע בארגון , בסופו של דבר התקציב אינו משקף בהכרח הקצאה אופטימלית של מקורות , ומאבד מכושרו לשמש מדד לביצוע יעיל . . 2 מודל יחסי הכוחות " ...  To the book