|
|
השיטה האלגנטית ביותר להערכת שווי חברה היא באמצעות חישוב הערך הנוכחי של זרם התקבולים הצפויים ממנה , מהוון לפי מחיר ההון המשוקלל ( WACC ) המתייחס להתחייבויות ולהון שמימנו אותם . באותה מידה , השווי הכלכלי של ההתחייבויות הוא הערך הנוכחי של התשלומים הצפויים בגינן , כשהם מהוונים לפי שיעורי הריבית השוקיים העדכניים . אלה עשויים להיות שונים משיעורי הריבית שהחברה נושאת בהם בפועל . על מנת להעריך את השווי הכלכלי של ההון , יש אפוא להעריך את השווי הכלכלי של הפעילות – הנוצרת על–ידי נכסי החברה ( הגלויים והסמויים ) – ולהפחית את השווי הכלכלי של ההתחייבויות . את שווי החברה המתקבל בשיטה זו נרצה להשוות – במקרה של חברה סחירה – לשווייה השוקי , וננסה לנתח את גורמיה השונים האפשריים . ניתן לאמוד את התזרים הצפוי מהנכסים על–פי נתוני הרווח התפעולי בדוח רווח והפסד , אלא שיש לזכור שהרווח בדוח זה אינו בהכרח כלל הרווח המופק על–ידי החברה . למשל , לחברה עשויים להיות נכסים לא פעילים ( עודפים , ( שאינם משתתפים ביצירת הרווח המופיע בדוח רווח והפסד , כגון קרקע שאינו משמש את החברה לתפעולה השוטף . השקעה בחברת בת שעיסוקה דומה /...
To the book |
|
|