בשיטת השווי המאזני קורה לעתים קרובות שסכום ההשקעה אינו שווה לסכום הנגזר ממכפלת אחוז ההחזקה בהון של החברה בה נעשתה ההשקעה . במקרה זה נוצר "עודף עלות השקעה , " שיכול להיות שלילי או חיובי . למשל , אם משולם ח"ש 25 , 000 עבור 20 מהון של חברה אחרת , והונה שווה ח"ש 100 , 000 , נוצר " עודף עלות השקעה" בסך ח"ש 5 , 000 . עודף זה עשוי להצביע על כך , שבעיני המשקיע החברה אמנם שווה יותר מבחינה כלכלית מהשווי החשבונאי שלה . עודף זה מיוחס לנכסים וההתחייבויות , הגלויים והסמויים , של החברה בה נעשתה ההשקעה , והסינרגיה לאלה של המשקיע . במקרים רבים , העודף או חלקו , מיוחס לנכס לא מוחשי המכונה "מוניטין . " השווי הכלכלי של מוניטין נמדד על–ידי היוון התוחלת של תזרימי המזומנים העתידיים מהחזקתו . מבחינה חשבונאית , מוניטין במובן הכלכלי שהתפתח בחברה , כמו המותגים "עלית" או "קוקה קולה , " שמטבע הדברים יש להם חלק נכבד ברווחיות החברות המחזיקות בהם , מוניטין כזה אין לו ביטוי בדוחות הכספיים , כי מבחינה חשבונאית הוא לא עלה לחברה ( עיקרון העלות . ( במקרה זה הוא יפעל כנכס סמוי שערכו יבוא לידי ביטוי בפער בין הערך החשבונאי ש...
To the book