כאשר לחברה מספר פעילויות בענפים שונים , פעילויות בארצות שונות , מסחר עם לקוחות גדולים שונים וכיו"ב נוצר מצב בו הדוחות כוללים מספר פעילויות שאופיין שונה . למגזרים השונים רמות סיכון שונות ואופי שונה , ולכן מידע על מגזרים יכול לעזור למשקיעים ולמנתחים הפיננסיים להעריך את מידת היציבות של רווחיות החברה לאורך זמן . לפי התקינה החשבונאית החלוקה למגזרי פעילות תתבצע על–ידי מקבל ההחלטות הבכיר בחברה לצורך הוצאת משאבים למגזר והערכת ביצועיו . הארגון הפנימי של התאגיד , מבנה ההנהלה ואופן הדיווח הכספי הפנימי לדירקטוריון ולמנכ"ל התאגיד אמורים , בדרך כלל , להוות בסיס לזיהוי המקור הדומיננטי לסיכונים ולתשואות של התאגיד , ובשל כך להוות בסיס לקביעת הדיווח העיקרי והדיווח המשני לציבור . התקן החשבונאי מחייב אפוא לגלות לציבור את המגזרים שההנהלה עצמה מתעניינת בהם ( ראה גם בסוף פרק 9 דיון על מרכזי בקרה בחברה . ( נתוני המגזר אינם אפוא צורה מחייבת של דיווח – מה שמקטין את ההשוואתיות בין החברות – אך קיים עיקרון מרכזי שהישות תיתן גילוי למידע שיאפשר למשתמשים בדוחות הכספיים להעריך את המהות וההשפעות הכספיות של הפעילויות הע...
To the book