|
|
במשך שישה ימים נסע אלתרמן באונייה " פרובידנס" בדרכו מיפו לנמל מרסיי , ומשם המשיך ברכבת לפריז — מהלך שמונה שעות כמעט . למזלו נמצאה לו על האונייה חבורה של צעירים ארץ ישראלים שנסעו גם הם לצרפת , כמה מהם ללימודים ; בין אלה היה צעיר בן גילו , חיים גמזו שמו , שסיים את הגימנסיה הרצליה רק שנה אחת לפניו . גמזו , יליד העיר צ'רניגוב שבאוקראינה , עלה לארץ עם הוריו בגיל 13 וגדל גם הוא בתל אביב . אלתרמן וגמזו התקרבו זה לזה מאז יומם הראשון באונייה ; הם חלקו תא משותף , שהושג ביוזמתו של גמזו , יחד עלו על הרכבת במרסיי וכשהגיעו לפריז נהגו זה עם זה כאילו הם חברים ותיקים . אלתרמן היה אמנם מסויג , שומר מרחק , לא מרבה בדברים , אך עם זאת חש קרבה עזה לחברו הפעלתן ובעל התושייה , ולכן כבר בצעדיהם הראשונים בעיר הגדולה התיר לעצמו להיסמך על יוזמותיו ועל חוש המעשה שלו . אותות הסתיו הורגשו בפריז : על המדרכות , בשולי העצים , היו פזורים עלי שלכת מצהיבים , החשכה ירדה על העיר בשעות הערב המוקדמות ובאוויר הורגשה קרירות . עייפים מן הדרך הארוכה ירדו אלתרמן וגמזו מן הרכבת ב"גאר דה ליאון , " ובצרפתית , שהיתה עדיין מגומגמת בפיה...
To the book |
|
|