ניתוק בין ההנהגה לפועלות

הניתוק , או היעדר הקשר , בין ארגוני אמהות עובדות לבין אלפי "נשי עובדים" היה רק חלק מבעיה כוללת של מיעוט הקשר בין תנועת הפועלות לבין פועלות העיר . במחצית השניה של שנות ה 30 כבר ניתן לראות בבירור כי הפעילות של שני עשורים לא יצרה תנועה רחבת בסיס ועמוקת שורשים . מועצת הפועלות לא נעשתה גוף משמעותי עבור פועלות העיר , וביחסה לנשי העיר היתה קיימת אותה אמביוואלנטיות שאפיינה את יחס תנועת העבודה לציבור הפועלים העירוני . המנהיגות המרכזיות של תנועת הפועלות היו , כפי שראינו , נשי העליה השניה , שנשארו כל השנים קשורות קשר אמיץ אל ההתיישבות העובדת ואל העבודה החקלאית , לפחות ברמה ערכית והצהרתית . קשר זה נתן את הטון לפעולה של תנועת הפועלות . כבר הוזכר הדגש שהושם על משקי הפועלות . דגש זה הועמד בבקורת כבר בוועידת הפועלות ב , 1926 אולם הבקורת גברה והתרחבה בשנות ה , 30 כתוצאה מריבוי הפועלות בעיר ומן הקשר הקבוע שנוצר אל העיר , בניגוד לניידות הרבה שאפיינה את שנות ה . 20 אם בשנות ה 20 עיקר הבקורת באה מצד חברות בשמאל של תנועת העבודה , הרי שבוועידת הפועלות ב 1932 הועלתה בקורת חריפה של חברות מפא"י מבין פועלו...  To the book