אשת החבר - "לא עובדת"

בשנות ה 30 הוקדשה תשומת לב הולכת וגוברת בתוך תנועת הפועלות ל"נשי העובדים . " ( ראו נספח ד ( 4 / עמדנו כבר על היווצרותו של מושג זה , המעניק מעמד , ולוא גם משני , לאשה העובדת במשק ביתה , ועל המחאה של חלק מהנשים על התלות הנובעת ממעמד זה . בשנות ה 20 התפתחה מודעות מסוימת לבעייתיות שבמצבן של "נשי העובדים" העובדות במשק ביתן , ובסוף העשור החלו יוזמות ראשונות של התארגנות . היוזמה התעוררה בוועדות הפועלות המקומיות שחברותיהן באו במגע עם נשי העיר והמושבה , והיו מודעות לצורך בשינוי . רחל כצנלסון , שהרבתה עוד קודם לכן לדון בבעייתן של "נשי החברים , " העלתה את הנושא לא רק בתנועת הפועלות , אלא אף בוועידת ההסתדרות . מושב מיוחד של ועידת ההסתדרות הרביעית דן בשאלות של "הווי ותרבות" בתנועת העבודה , ורחל היתה היחידה שהעמידה את המשפחה ואת הנעשה בתוכה כחלק מהותי מעניינה של התנועה : השאלה שאני רוצה לנגוע בה אינה נכללת לכאורה במסגרת הוויכוח על הפעולה התרבותית , אבל אינני יודעת אף שאלה אחת בכל השאלות שנתעוררו כאן , שתהיה כל כך דבוקה בפרובלמות ההווי והתרבות , כשאלת "אשת חבר . " עוד יותר : שאלה זו נוגעת בנקודות ה...  To the book