משקי פועלות - הכשרה עצמית

למרות בעיות התארגנות אלה , שבחלקן אפיינו את תנועת העבודה כולה , כוחה וייחודה של תנועת הפועלות היו בדרך שנקטה כדי לשנות את מצב הפועלות . התפיסה שהנחתה את התנועה היתה כי יש לחולל שינוי אישי וחברתי גם יחד - שינוי בהלוך רוחה , כוחותיה והכשרתה של הפועלת , ובמקביל שינוי של האפשרויות העומדות בפניה . עקרונות הפעולה העיקריים שגובשו בתקופת העליה השניה ומלחמת העולם הראשונה , הופעלו מחדש בשנות ה : 20 הכשרה עצמית , מקצועית ואישית כאחת , יצירה כלכלית עצמית ויוזמה שיתופית . הפעולה המרכזית שמועצת הפועלות התמקדה בה בשנים אלה היתה הקמת משקי פועלות . פעולה זו ביטאה יותר מכל פעולה אחרת שהתנועה ממשיכה את תקופת העליה השניה . אותן נשים היו פעילות בתנועה ונשאו בעיקר העול - רחל ינאית , חנה צ'יזיק , לאה מירון , חיותה בוסל ורבות אחרות . וחשוב יותר , אותו דגש מיוחד הושם על ההכשרה החקלאית , למרות שבינתיים חיו בעיר כ 75 ° / 0 מכלל הפועלות , וכפי שעדה מימון אמרה בעצמה , ללא סיכוי של ממש לעבור מהעיר לכפר . משקי הפועלות היוו מעין המשך של חוות הלימוד של הפועלות שהתקיימה בכנרת בשנים , 1917-1911 וכן המשך של קבוצת הפועל...  To the book