פרק תשיעי הדיאלוג המדרשי בין העבר לעתיד

העתיד או העתידנות כנושא למחקר ודיון מבחינת הציפייה לו , ההשלכה כלפיו או מבחינת אפשרות החיזוי שלו , טופל כידוע בתחומים השונים מאוד זה מזה , החל בתאוסופיה ואוטופיה , וכלה בתכנון חברתי והסתברות סטטיסטית . אולם פסיכולוגים בעלי אוריינטציה תרפויטית נטו ער כה 'להתחמק' מלעסוק במה שנתפס על ידם כ'עדיין לא כאן ועדיין לא עכשיו . ' הפסיכותרפיסטים אמנם מעודדים את המטופלים לתכנן את עתידם באופן ריאליסטי , אך 'חיים בזמן עתיד' או האפשרות להאמין באיזה עתיד ספציפי , נדחים בדרך כלל כספקולציה אירציונלית ומסוכנת , שקשורה במושגים שאינם ניתנים לאימות , כגון אפוקליפסה , אחרית הימים , טלאולוגיה , אסכטולוגיה , משיחיות או נבואה . האירוניה הכרוכה במעמד העתיר היא בכך , שהמדענים 'הרציונליים' רוחשים אמון רב יותר לעתיד המסתורי מאשר אלה הקרואים מיסטיקנים אירציונליים . בסופו של דבר הרי הסטטיסטיקנים 'המדעיים' הם אלה המאמינים בסיבתיות דטרמיניסטית המאפשרת חיזוי וניבוי תוצאות עתידיות ואילו ה ' מיסטיקנים ' בוטחים אולי יותר בריבוי של תוצאות חילופיות הבאות לעולם במקרה . ג'ורג' הנריק פון רייט , Von Wright ) , ( 1974 הראה למשל , ...  To the book