פרשנות דיאלוגית של 'שבעים פנים'

כפי שהדגשתי בפרק השני , הרי שבמקורה , עיקר מאמציה של ההרמנוטיקה הנוצרית התמקדו בניסיון לבחור טקסט אותנטי אחד מבין ריבוי טקסטים מרושלים וסותרים כדי לפרש נכונה את כתבי הקודש ( ראה . ( 1978 , Bauman לעומת זאת , אמורה ההרמנויטיקה היהודית להיות מודרכת על ידי העיקרון של ריבוי פירושים אשר התמסד מתוך הסיסמה המדרשית הידועה כ'שבעים פנים בתורה ' ( במדבר רבה , יג , טו . ( ואכן , בעקבות גישה פלורליסטית זו לפרשנות של 'שבעים פנים' אנו מוצאים למשל כי לפסוק המקראי , 'דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד' ( קהלת יב , יא ) מציע , למשל התלמוד את הפירוש הבא : ] ' אך אם סבור אתה ] אי מה מסמר זה 1 לא ) חסר ולא יתר , אף דברי תורה [ לאו חסירין ולא יתירין ? תלמוד לומר 'נטועים : ' מה נטיעה זו פרה ורבה , אף דברי תורה פרין ורבץ' ( חגיגה ג , ע . ( ב " רומה אם כן כי בעקבות אמונות כגון אלה המעוגנות בתפיסה ש'דברי תורה פרין ורבין' ( כנטיעה ) שמשמעם דרבון למציאת אינסוף דרכים לפירוש המקרא לפי צרכים משתנים , השתרשה הנורמה המסדירה את חיי היומיום היהודיים על פי העיקרון של ' שבעים פנים לחיים . ' מבחינה...  To the book