|
|
1 . 1 הסמיכות המהותית שבין מצב החירום לבין הריבונות הוגדרה בידי קרל שמיט בספרו תיאולוגיה פוליטית . ( 1922 ) הגם שהגדרת הריבון שלו - "זה אשר מחליט על מצב חירום" - נדונה והוערה רבות , עדיין אין תיאוריה בחוק הציבורי על מצב חירום , ונראה כי משפטנים ותיאורטיקנים של החוק הציבורי רואים בבעיה מצב נתון ( quaestio facti ) יותר מבעיה משפטית אמיתית . הם שוללים את הלגיטימיות של תיאוריה מעין זו , ובעקבות האמרה העתיקה : "להכרחיות אין חוק" ( necessitas legem non habet ) טוענים כי מצב של הכרח שעליו מושתת החירום אינו יכול ללבוש צורה משפטית , ולא זו בלבד אלא שקשה להגדיר את המונח בגלל מקומו על קו הגבול בין פוליטיקה לבין משפט . ואמנם , על פי הדעה הרווחת מצב חירום יוצר "נקודה של חוסר איזון בין משפט ציבורי לבין אירוע פוליטי" Saint- ) , ( Bonnet 2001 , 28 שנמצאת - כמו מלחמת אזרחים , התקוממות והתנגדות "ב - שוליים חסרי בהירות וחסרי ודאות , בהצטלבות בין המשפטי לבין הפוליטי" . ( Fontana 1999 , 16 ) שאלת הגבולות חריפה אף יותר : אם אמות מידה יוצאות דופן הן תוצרים של תקופות משבר פוליטי , ובתור שכאלה צריכות להיות מוב...
To the book |
|
|