ד"ר אמילי סילברמן , שבשנים האחרונות כיהנה בתפקיד חברת מועצת המנהלים של "גרינפיס הים התיכון , " הצטרפה לחברה להגנת הטבע ב 1995 ומונתה למנהלת היחידה למעורבות קהילתית בתל אביב . היא החזיקה בתפקיד עד , 1998 ואז הקימה את סניף תל אביב של החברה להגנת הטבע ועמדה בראשו עוד כחמש שנים . בשני התפקידים הללו היתה מעורבת מעורבות עמוקה במאבק בכביש חוצה ישראל . סילברמן מספרת : היתה סדרת מודעות שהחברה להגנת הטבע פרסמה נגד כביש חוצה ישראל במאי . 1994 ארבע או שש מודעות על פני עמוד שלם בעיתון האיץ . הן היו גדולות ומרשימות אך עמוסות מאוד בטקסט ולא ידידותיות במיוחד לקורא . אני זוכרת שם דברים על פרחים ועל דבורים , שמשקפים לדעתי את הצורה שבה החברה להגנת הטבע ראתה אז את המאבק בכביש : מאבק על טבע ושטחים פתוחים . מכל מקום , כשאני התחלתי קצת אחר כך לדבר בדיונים על הכביש בהקשר של תלות יתר ברכב פרטי והבעיות הסביבתיות והחברתיות שכרוכות בזה , התחושה שלי היתה שאיש אינו מבין על מה אני מדברת . לא מפתיע אולי , כשזוכרים שהחברה להגנת הטבע , הארגון הסביבתי הגדול בארץ , ממשיכה עד היום לתת לעובדיה הבכירים מכוניות ודלק מסובסד ...
To the book