פיתוח תשתיות התחבורה בארץ ישראל

תנועת המונים היתה מאז ומתמיד מאפיין בולט בחיי אומות . נסיעה יומיומית לעבודה , השתתפות באירועים ממלכתיים , ביקור בשווקים ובירידים עממיים ואפילו טיול בכיכר עיר הומה הם פעולות שעל אף היותן אישיות יש להן משמעויות רחבות יותר . לשון אחר , תנועה במרחב מתחילה כאירוע פרטי יומיומי , אך היא נטענת ללא הרף במשמעויות ציבוריות . ( Goffman 1956 ) כשתנועה זו חוזרת על עצמה במחזוריות קבועה היא הופכת חללים סתמיים למקומות ; ( Lefebvre 1991 ) וכשהיא מתרחשת בטריטוריה המסומנת " מולדת" היא מעידה על רצף תקין של "הזמן המשותף" ( אנדרסון . ( 1983 היא מבהירה סמלים , מנהירה משמעויות ומזככת זהות . התנועה במרחב , לבד מערכה הפונקציונלי , ממלאה משאלה אנושית בסיסית : שמהלכי חיינו לא ייוותרו אירועים אידיוסינקרטיים מבודדים אלא ייטענו במשמעות עמוקה ונרחבת יותר . דוגמה מובהקת לכך , שנחקרה בהרחבה , היא התנועה מערבה של החלוצים בארצות הברית במאה ה . 19 תנועה זו שיקפה התגבשות אתוס לאומי חדש אשר העלה על נס את החקרנות , ההרפתקנות , החירות האישית , ההישגיות והתחרותיות . את דחיקת החזית מערבה הניעה האמונה , שהופרכה מאז , שהצלחת המסע...  To the book