sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
כשהחליטה ממשלת ישראל באפריל 1995 שכביש חוצה ישראל ייסלל בידי זכיין פרטי , החל להתבהר מודל ההתקשרות מולו . המודל שנבחר , המכונה , ( Build , Operate , Transfer ) BOT פותח במיוחד לצורך חוזים שבהם המדינה מעניקה זיכיון להקמה ולתפעול של מיזם תשתית - דוגמת סכרים , תחנות כוח , מתקני טיהור או כבישים . התאגיד בונה את המיזם על חשבונו ומפעיל אותו לתקופה קצובה המוגדרת בהסכם הזיכיון , על פי רוב בין עשרים לשלושים שנה . בתקופת הזיכיון התאגיד נהנה מהכנסות המיזם - למשל מכירת חשמל , מכירת מים מטוהרים או גביית אגרת מעבר . המדינה עשויה לגבות מן התאגיד תמלוגים בדמות אחוז מסוים מן ההכנסה השוטפת . בסוף תקופת הזיכיון המדינה מחזירה לידיה את השליטה במיזם . מודל BOT מאפשר לרכז תנועת הון גלובלית בנקודת ההתחלה של הפרויקט , ולכסות את עלויות הפרויקט באמצעות הרווח התפעולי בהמשך . עם זאת , יש לומר שבמיזמי תשתית אזרחיים המבוססים על , BOT בעל הזיכיון מתפקד לא אחת כמדינה תחליפית . ( surrogate state ) הוא מקבל עליו אחריות מקיפה , ולעתים מופקד בידיו לצורכי ההקמה והתפעול של הפרויקט שטח רחב ידיים שבו יש לו מעמד פסידו ריבוני ....  To the book
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help