אם כי אפק נזכרת , כאמור , בתקופה הבבלית , במכתב מסקארה , לא נמצאו בתל שרידים מתקופה זו ואף לא מתקופת שלטון פרס שבאה לאחריה . בעת הכשרת שטח הפארק שמצפון לתל נתקלו העובדים בשרידי בנייה , ואנו ערכנו חפירת הצלה קטנה באזור שקראנו לו שטח . F בגלל צמצום שטח החפירה קשה היה לעמוד על תוכנית המבנה , אך תקופתו וטיבו ניתנים לקביעה . היה זה מבנה בנוי אבני שדה גדולות וגסות , מעין " מצודה , " וכלי החרס שבסביבתו היו בני התקופה הפרסית . בסקר הארכיאולוגי שערכנו בעורפה ההררי של אפק נתגלה מספר רב של בתי חווה , בנויים בבנייה דומה למבנה שבפארק . רובם ככולם נוסדו בתקופה הפרסית והמשיכו קיומם גם בתקופה ההלניסטית . סביבתה של אפק לא נעזבה אפוא כליל , אך העיר עצמה ניטשה לפרק זמן בסוף תקופת הברזל . רק במאה הג' לפנה"ס החל יישובו של התל מחדש . עיר קטנה , אך בעלת רחובות מסודרים ומקבילים , הוקמה עליו . בשטח X שרדה רק באר עמוקה מתקופה זו , ואילו בשטח , C מעט יותר דרומה , מקום בו לא הגיעה יד הבונים העות'מאנים , שרדו מבנים שנבנו לצדו של רחוב רחב . הרחוב , שלימים היה לרחובה הראשי של אנטיפטריס , אינו מרוצף , אך שכבת חלוקים ...
To the book