|
|
איברי הפרח בעיית ההומולוגיה וההשתלשלות המורפולוגית של הפרח מעסיקה את החוקרים זה זמן רב . התעניינו בה חוקרים כמו וולף וגיתה במאה ה , 18 דה קאנדול בתחילת המאה ה 19 וחוקרים רבים אחריהם . ( Arber , 1937 , 1950 ) הובעו דעות שאיברי הפרח נגזרו הישר מעלים רגילים . אף על פי כן , בהתאם להשקפה המקובלת כיום כי העלים והגבעול מהווים יחידה אחת , המכונה נצר , מן הראוי כי נחשיב את התפתחות הפרח במקביל לענף וגטאטיבי , ולאו דוקא כנגזר ממנו . לפרח יש ציר הנושא את כל יתר איבריו . אותו חלק הציר , המהווה את הפרק שמתחת לפרח , קרוי עוקץ הפרח . ( pedicel ) קצהו העליון של עוקץ הפרח הוא מעובה פחות או יותר וקרוי בזצצית הפרח thaiamus ) או . ( floral receptacle חלקי הפרי השונים קשורים למצעית הפרח . הטיפוס הרגיל של פרח מכיל ארבע קבוצות איברים : צלי הגביע , ( sepals ) שהם בדרך כלל ירוקים , נמצאים במקום הנמוך ביותר של המצעית והם האיברים החיצוניים ביותר של הפרח . מבפנים לעלי הגביע נתונים עלי-הכותרת , ( petals ) שהם צבעוניים על פי רוב . שתי קבוצות אלו מהוות יחד את הצטיף , ( perianth ) אך לפעמים אפשר שתיעדר אחת הקבוצות ....
To the book |
|
|