|
|
האפידרמיס מהווה את שכבת התאים החיצונית של העלים , חלקי הפרח , חפירות , הזרעים , ואף של הגבעולים והשורשים , בטרם חלה בהם התעבות משנית ניכרת . מבחינת תפקידם וצורתם אין אחידות בין כל התאים המרכיבים את האפידרמיס , ונוסף לתאים הרגילים מצויים בו טיפוסים שונים של שערות , תאים שומרים של הפיוניות ותאים יהודיים אחרים . עם זאת מהווה האפידרמיס רקמה אחידה מבחינת מיקומה , ובמידה מסוימת גם מבחינה אונטוגנטית . השלבים המוקדמים ביותר בהתפתחותו האונטוגנטית של האפידרמיס שונים הם בשורש ( ראה פרק ( 3 מן הגבעול , דבר שהביא חוקרים מסוימים Linsbauer , 1930 ; Guttenberg , ) 1940 ואחרים ) לכינוי השכבה החיצונית ביותר של השורש במונח מיוחד - אפיבלם ( epibiem ) או ריזודרמיס . ( rhizodermis ) אך אם נתחיל לעקוב אחרי התפתחות האפידרמיס מהפרוטודרם , תוך התעלמות מבעיית מקורה של רקמת מריסטמה זו , נוכל ליחד את המונח אפידרמיס לגבי כל איברי הצמח , ולגבי כל הקבוצות של הצמחים הואסקולריים . באיברים שלא חלה בהם התעבות משנית מתקיים בדרך כלל האפידרמיס במשך כל חייהם . במקרים בודדים , כמו למשל בחד פסיגיים מאריכי ימים , שאין בהם התעבו...
To the book |
|
|