פרק ז / לפטור בצחוק את ביעותי ההיסטוריה

אבל , כמו שאומרים , אסון מתרחש - הלשון נעתקת מפינו . שלום עליכם , 1915 " אני מדבר , לכן אני קיים" - זהו מוטו מתאים ליהודים המאכלסים את עולם המיבדה של שלום עליכם . אפילו שתיקתם מדברת כאלף מלים . ביצירתו של שלום עליכם מופיעים יהודי אירופה המזרחית קודם כול כציבור של דיבור , אשר שלוש לשונות ואף יותר משמשות לו בעת ובעונה אחת . הצלחתו של שחוק המלים של שלום עליכם תלויה כולה בסביבה הרגישה לגוונים ולגווני גוונים ביידיש , בעברית , באוקראינית , בפולנית , ברוסית , בגרמנית ובאנגלית . עניין זה כשלעצמו אינו מקובל בתרבויות ובהיסטוריה , מה גם משום שהקהל שלו , אותו קהל שהיטיב להעריך ולהוקיר את כישרונו , לא היה סולתה ושמנה של תרבות ( כדוגמת הכמרים הנוצריים שיכלו להתמודד עם יוונית , עם רומית ועם לשונות מולדתם , או כיוצא בזה מנדרינים , אם כהנים שבהם ואם אקדמאים ) כי אם "עמך" סתם . אי הנורמליות שבבליל הלשונות , הפועלות זו על זו אהדדי , גדלה עוד בהרבה בימי פורענות . במקום שהיינו מצפים לניבול פה , לאלם , לשיבושי תחביר , למטבעות לשון חדשים ולחזרה אוטיסטית , הרי לפנינו ציבור של יהודים וכחנים - סוכנים נוסעים , ...  To the book