ב. הקראים בליטא ובפולין במאה התשע־עשרה

קהילות ליטא ופולין אמנם הוסיפו להתפתח במאה התשע עשרה מן הבחינה הכלכלית והדמוגרפית , אך חצי האי קרים הוא שהוסיף להיות המרכז הרוחני של הקראים . החכמים החשובים נטו לעבור מליטא ומפולין לקהילות קרים . שם התארגן גם מרכז התנועה הלאומית הקראית . רבניים רבים למדי התיישבו בטרוקי לאחר שנת , 1805 אך בשנת 1835 השיגו הקראים צו שבו ציוו השלטונות על הרבניים לעזוב את העיר בתוך חמש שנים . בשנת 1839 דיווחו המיסיונרים בונאר ומקשיין , מפי מיסיונר אחר , שבטרוקי חיים כאלף וחמש מאות קראים , ובעיירה אחרת ( אולי הכוונה לנובומיסטו , ( חיים כשלוש מאות קראים , חקלאים שגידלו מלפפונים וכשות לייצור בירה . בשנת 1862 בוטל הצו שהגלה את הרבניים מטרוקי , והם הורשו לחזור אליה . בשנת 1879 היו בה כשש מאות קראים , ובשנת 1897 שלוש מאות שבעים ושבעה קראים , ואלף מאה ושנים עשר רבניים . קראים אחדים עברו מטרוקי לווילנה . בראשית המאה התשע עשרה היו בגליציה שבשלטון אוסטריה קהילות קראיות בערים ברזזאני , הליץ , קוקיזוב , סמבור , טשימניץ' 83 וז'ולקווה . אך חוץ מהליץ נעזבו כולן במשך הזמן . קהילות הליץ , טרוקי ונובומיסטו היו קהילות חקלאיות...  To the book