ב. חצי־האי קרים במאה התשע־עשרה

על תולדות הקראים בקרים במאה התשע עשרה בשלטון רוסיה עומדים לרשותנו מקורות רבניים וקראיים , מהם ידועים מזמן . לאלה אפשר להוסיף עכשיו גם את תיאוריהם של נוסעים , יהודים ונוצרים . לא כל הנוסעים שביקרו בחצי האי ק רים הזכירו את הקראים . בתיאור המסע של ליידי אליזבת קרייבן בשנת , 1786 למשל , אין הם מוזכרים . להלן יימנו נוסעים שתיארו את הקראים : המרשל הצרפתי מארמון , דוכס רגוזה , היה ידיד נעורים לנפוליאון , אבל בגד באדונו בשנת . 1814 כאשר עלה לשלטון בצרפת משטר מקורב שוב לבונפרטיזם , יצא המרשל לגלות ובילה שנים אחדות בנסיעות במזרח אירופה ובמזרח התיכון . בקיץ 1834 הגיע לחצי האי קרים . שם התלווה אליו מושל דרום רוסיה , הנסיך מיכאיל וורונצוב , והוא הראה עניין בקראים . וכך כותב הדוכס מארמון מצ'ופוט קלעה ב 13 ביוני : האוכלוסים במקום הם בני עדה יהודית , שנפרדה מעיקר האומה בתקופה שלפני ימי ישו . כמעט כולם גרים בחצי האי ק רים , רובם בגוזלו ( אופטוריה , ( ומיעוטם בקושטא ובירושלים . מספרם הכולל אינו עולה על שנים עשר אלף נפשות . קוראים להם קראים . אין הם מאמינים בתלמוד , והם קרובים לחוקי משה המקוריים יותר מ...  To the book