המאה השמונה־עשרה

העדה הקראית נחלשה , כנראה , בשלהי המאה השבע עשרה . מרד 52 הנקיב אלאשראף בירושלים , בשנים , 1705-1703 תבע מחיר כבד מן התושבים , וההתנכלויות שבאו אחריו הביאו את העדה הארמנית העשירה עד סף פשיטת רגל , ורוששו גם את הקהילה האשכנזית . אמנם חסרים פרטים בדבר השפעת המרד על קראי ירושלים , אך ידוע שבעת ההיא החרימה הקהילה הרבנית את בתיהם של הקראים בשל חוב שחבו הקראים לרבניים . עוד ידוע שבשנת 1708 יצאו אחרוני הקראים מן העיר , לאחר שמסרו את בית הכנסת שלהם לידי הקהילה הספרדית . אף על פי כן בשנת 1709 הם עדיין מוזכרים בירושלים בעדות בבית 53 המשפט המוסלמי . ייתכן שיציאת הקראים מירושלים קשורה אף היא במרד הנקיב אלאשראף , אם כי כעבור מאה וחמישים שנה היתה 54 סברה שהקראים עזבו את העיר בשל מגפת דבר . נראה שקראים יחידים נשארו בעיר או חזרו אליה . בשנת 1728 הופיע ה'אחראי לעדת הקראים המתגוררים בירושלים' לפני בית 55 המשפט המוסלמי , ובשנת 1730 נמסר על אלמנה קראית שעסקה 56 בחקלאות . אבל חיי הקהילה הסדירים של הקראים בירושלים נתחדשו בזכות תמיכתם הכספית של פקידי קושטא ובזכות יוסף כהן ,  To the book