המאה השבע־עשרה

ספרי הנוסעים הם מקור המידע העיקרי על העדה הקראית במאה השבע עשרה . הנזיר הצרפתי ז'אן בושה , שביקר בארץ בשנת , 1610 הוא הנוסע הנוצרי הראשון המזכיר בהרחבה את הקראים . הוא עומד על ההבדלים בין קראים לרבניים , אך לדבריו אפשר למצוא קראים רק בצפת ( שבה לא ביקר כלל , ( ואילו בדבריו על ירושלים אין הוא מזכיר 36 אותם כלל . כך כותב גם איש הדת האיטלקי ג'ובאני בטיסטה דה בורגו . לעומתם טוען הקראי זרח בן נתן בשנת ' י 1637 שמעתי כי 38 אחינו הרבנים יושבי ק"ק צפת אינם סובלים בלינת הקראים בה . ' נראה שמקור הטעות של הנוסעים הנוצרים הוא הדמיון בשמות בין צפת ובין העיר צ'ופוט קלעה בחצי האי קרים . בעיר זו אכן ישבו קראים . העדה הוסיפה להתקיים בירושלים . אך בשלטון העריצות של מחמד אבן פרוך , באמצע שנות העשרים של המאה השבע עשרה , נפגעו קשות גם הקראים ונאלצו לשלוח שד"ר לחוץ לארץ לאסוף תרומות . דבריו של השד"ר מדברים בעד עצמם , וזה לשונם : 'עברו עלינו עתים קשים מזומנים , וגברו עלינו האויבים , ודלונו מענים והפסדנו יותר משמונת אלפים כספים . ' על פי ידיעה מאותן שנים 41 קשות , היו בירושלים עשרים קראים . זה הנתון המפורש הר...  To the book